© מוריס רנומה

© מוריס רנומה

מוריס רנומה, הדמות

באמצעות מבחר תמונות המחזירות את דרכו הצילומית, מוריס רנומה מקבל את פנינו אל היקום המפחיד שלו וללא שום טאבו. זה נכון, מוריס רנומה רוצה להיות בשולי החברה, הוא אוהב לדמיין את דרכו שלו; ככל שיהיה דיסוננטי, הוא נתן לעצמו חופש מוחלט לצייר אותו. מתוך רצון להיות עצמו שולט מחדש, הוא שואב את השראתו מתרבויות נגדיות ומפגשים חופשיים ומגונים.

אף על פי שלא ניתן להגדיר את מסע האמן כמשהו ליניארי, מסגרת מחשבה עדיין קושרת בין כל אחת מההרפתקאותיו: אני-לא נותן לעזאזל מוחלט, מעורב ברצון לחיות ולגלות.

התמונות, התחושה

גם אם הם לא שייכים לאותם שלבים וטווחים מחייו של מוריס רנומה, נושאי התמונות שלו מבטאים משהו לא מוצלח, מעורפל, מפורק, ולעתים אפילו הולך לאבסורד. מוריס רנומה נהנה לתפעל, לשחק בתמונות שלו כאילו לגלות אותן מחדש, להגדיר אותן מחדש, להעניק להן חיים חדשים. הסדרה שלו במלון צ'לסי תוסט, תסבול, תהיה מטושטשת. כל זאת במטרה להביא לפני השטח את הפער ואת המימד הפסיכדלי של רגשותיו כלפי עולמה של צ'לסי. נראה כי המסגור האידיאלי שלו מתמקד בפרט תמים, הוא מטיל על הצופה נקודת מבט יוצאת דופן: אותה מציאות, חזון אחר לגמרי. מוסר השכל על החברה ועל האדם מסתנן לתמונותיו תחת מסכת הבידור.
התמונות שלו, שצולמו מהסדרה "לה טרו", הן מקור לחרדה ומחקר אינטרוספקטיבי. מה התהום הזו שממנה אנו רוצים ברצינות לברוח, מה האור הזה אליו כולנו מותחים את הזרועות?

גם אם היה רוח חופשית, משהו בכל זאת כבד ורציני מתגנב בכמה מתמונותיו וזה גורם להפרעה ותככים. לאחר מכן יוכל המתבונן להיות מודע לסכנה ולערפול אשר תמיד ירדוף אחר הרוח החופשית.

למידע נוסף: www.renoma-paris.com