אם להיות כנים לגמרי, היינו מעדיפים ניצחון של אדוארד אספנה. קודם כל בגלל שהוא צרפתי, נחמד ומחייך. ואז בגלל שהיו לנו שלל משחקי מילים "carambar" להציע לך. אספנה שמנצחת בספרד, נתנו לך לדמיין מה היינו יכולים לאזן.
עם זאת, עם ג'יימס מוריסון, המנצח אתמול בברצלונה, היה גם מה להיות קל. מה שלא היססנו לעשות בסופו של דבר ...
  • אדוארד אספנה - צילום קרדיט: © TPlassais

אם כבר מדברים על התואר, נראה שהאנגלי מעריך במיוחד את חצי האי האיברי, הוא שעד כה הרים רק גביע אחד במעגל האירופי. זה היה בשנת 2010 על האי הפורטוגזי מדיירה. לידה מחודשת של ממש לשחקן, שבחודשים האחרונים עבר בעמל רב אחד בשני חתכים. הודות לקלף ריק אחרון של כל בוגי וציון כולל של -10, יליד צ'רצ'י, 296 בעולם, בארבעת המהלכים האחרונים לפני רביעייה המורכבת משני שחקני גביע ריידר (מיגל אנחל ג'ימנז ופרנצ'סקו מולינארי), ד תקווה ארגנטינאית צעירה (אמיליאנו גרילו) ואדוארד אספנה הלאומי שלנו.

בגיל 25 לבורדלאיס יש משחק קטן והצבה מוצקה ביותר, כמו מחרוזת זו של עשרה מטרים טובים על החור מספר 3 כדי להציל את השוויון בהקפה האחרונה. אבל אספנה הייתה עקבית גם בנהיגה עם מסלול נמוך בהרבה מהממוצע. זה יכול להיות שימושי כאשר הרוח מצטברת לפתע, כפי שהיה ביום ראשון אחר הצהריים בקטלוניה. היה לו אפילו את המותרות להחמיץ את הנשר בחור 18, פר 5, שהיה מבטיח לו את המקום השני בפודיום בלבד. עם זאת, אדואר צריך להתאושש בקלות, מי שחתום על מסלול אל פראט על התוצאה הטובה ביותר בקריירה הצעירה שלו. שנייה בספרד, יחד עם מיגל אנג'ל חימנז, ידענו לשמצה יותר ...

האיש עם הקוקו והבטן המלאה, בעל התואר, שוב הדהים את תומכיו הרבים. היית באמת צריך להיות עדה להגעתו הכמעט תיאטרלית, כמו לוחם שוורים בזירה, כשהופיע בטיי. המשחקים הקודמים קיבלו עד כה רק קומץ צופים, כשהם מוחאים כפיים בביישנות ובמכניקה עם הכרזתו של כל שחקן. אך הפעם חיכו כמה מאות אנשים ושימחו את מיגל אנג'ל, הנמל עדיין כה גאה. מנוחה, הספרדי אפילו הוציא את הטלפון הסלולרי שלו וצילם את הקהל במצב פנורמי, וגרם לעליצות כללית. לפני ההשקה, אומץ: "אתה מבין, עכשיו אני מכבה ומכניס את הטלפון הנייד שלי, אה!". צחוק חדש מהקהל, שללא ספק יבין את השיעור.
אבל אחרי "olé, olé, olé" של הקהל, זה בעיקר "ouch, ouch, ouch" שג'ימנז עמד לשמוע. המדובר בנסיעה ראשונה בתיקו, גבול מכור, שהסתיים בבונקר משמאל.

היו לפחות כמה אנשים שהגיעו, כעבור כמה דקות, למכה הראשונה של יקירי הציבור האחרים: סרחיו גרסיה. עוד כוכב, עוד סגנון. הרבה יותר מתוח מזקנו, העולמי מספר 1 לשעבר, ראש מטה, אפילו ביקש מהציבור לא לצלם, בנימה קצת צבטה. חשבנו גם שאנחנו חוזרים לפני יותר מעשר שנים, כשסרג'יו נראה שחיפש את האחיזה הנכונה כמעט דקה לפני שהסתובב בנסיעה שלו. סגנון אחר אבל הפעם אותה תוצאה כמו של מיגל, מכיוון שהכדור הסתובב מיד. שמאלה לכיוון הבונקר. הכוכב, שהתחיל חזרה פנטסטית לדירוג יום קודם לכן בחתימת הכרטיס הטוב ביותר של היום, יסיים את הטורניר במקום ה -22 המאכזב (בסטנדרטים שלו). ראש מוביל שעליו יכולנו לקרוא, כמעט אחרי, את שמותיהם של קיפר, אדברג, קרלסון או אפילו גונזלס. קצת זה נראה כמו טורניר טניס בשנות ה 90. נראה שבמשחק הזה גם הספרדים מסתדרים די טוב ...

פרנק קרודו